קטגוריה: Uncategorized

יומן מסע 1אני תוהה מאיפה הכל התחיל?אולי מהודו?כבר עברו 20 שנה ואני עדיין לא יכולה להביט בתמונות.לא יכולה לראות עצמי עם עיניים עצובות.נזכרתי ביומן שכתבתי שם בדבקות רבה, עמודים עמודים, צפופים צפופים, עם כתב יד צפוף צפוף.כאילו לא מצליחה להתרווח, משהו שם צפוף ודוחק מאד.קשה לי לנשום.כל מה שרציתי זה קירבה לחבר שלי, להרגיש אהובה.אבל משהו לא הסתדר, הכל נהיה חסר רגש.אני פותחת את היומן וקוראת:"אני נמצאת במקום מופלא כמו רישיקש. יש פה גשר תלוי מעל הגנגס, ואני בבית קפה קטן. המים ירוקים ונראים נקיים. אני מרגישה שאני לא יודעת לגבי המערכת יחסים עם אביחי. אולי זה הטיול, אולי זו אני, אך יש פה התלבטות גדולה בקשר להמשך שלנו. משהו לא מסתדר בינינו".אביחי – העוד אבי חי?איך אהבתי את השם הזה בהתחלה. אמרתי זה כמו שאבא שלי עדיין בחיים.חבל שאמרתי.נוסעים 24 שעות ברכבת בהודו, הזמן נראה אחרת, הכל מאובק. אנשים יושבים בצפיפות.הרכבת לא מובילה לשום מקום.נזכרתי שעלינו על הר, ואישה זקנה בלי שיניים רצתה לשתות מבקבוק המים שלי, וסירבתי.פחדתי שהיא תדביק את המים במחלה כלשהי.והוא אמר היית צריכה לתת לה, ואני רק רציתי להחזיק בדבר היחיד שנותר לי.קופים קפצו ממקום למקום, חזירונים ופרות שוטטו בלי הגבלה.והאווירה כבדה, רוחניות זרה, הרגשתי שזה לא אני.צלצול הפעמונים, הטקסים בגנגס, הפרחים בנהר, המוות שמרחף מעל.משהו בלב התנגד המון. זו לא אני, זו לא אני.ולא ידעתי גם מי זו אני.אבל ידעתי שהודו זה לא בשבילי.